תפיסתו התרבותית חינוכית של בי"ס ולדורף
מאת: גלעד גולדשמיט
הנעשה והנלמד בבית הספר הינו רק חלק מהמציאות המרכיבה את חייו של כל ילד וילד. תרבות הפנאי והוויית החיים בבית, התהליכים החינוכיים הנעשים בו, אופי המשחקים והצעצועים, התזונה, הטיפול במחלות והבילוי בזמן החופשה כל אלה מהווים חלק משמעותי ומשלים לנעשה בזמן בית הספר.
חינוך ולדורף שואף ליצור אווירה חינוכית שלמה ככל האפשר סביב הילד הצומח, בה המבוגרים בחיי הילד - ההורים והמורים - משתפים פעולה על מנת שהילד יחווה עולם שלם ובעל מסר אחיד ככל האפשר. הכרה, השלמה ותמיכה הדדית בין המתרחש בבית ובבית הספר הנם משמעותיים ביותר להתפתחותו של כל ילד, במיוחד בשנים הראשונות לחייו.
התפיסה החינוכית של חינוך ולדורף אינה אדישה לתרבות הזמן ומאפייניה.
כאשר נפגשת רוח הזמן עם עולם הילדות יש לדעתנו לבחור את הדרך הנכונה והמתאימה מנקודת ראות של הילד עצמו ומתוך התהליכים הנפשיים והפיזיולוגיים שהוא עובר. במובן זה יש לחינוך ולדורף תפיסה מגובשת של האיכות החינוכית הרצויה בכל גיל וגיל. איכות זו אינה חייה בהרמוניה פעמים רבות עם תופעות הזמן.
חשוב להדגיש שאין תפיסה חינוכית זו מתנגדת לקדמה, לחידושים טכנולוגיים או לכל תופעה אחרת של התרבות המודרנית, אלא שהיא מנסה להתאימם – כתהליך בזמן – להתפתחות הילד, במיוחד בשנותיו הראשונות.
ההורים השולחים את ילדיהם לבית ספר ולדורף חייבים להיות מודעים לתפיסה תרבותית-חינוכית זו, להבין את מקורותיה ולהסכים עמה. לטובת ילדיהם עליהם לנסות בכל מאודם לגדל אותם ולחנכם בהתאם אליה.
בין השאר מדובר על המאפיינים התרבותיים הבאים:
סדר יום: סדר יום קבוע וחוזר על עצמו חשוב ביותר לכל אדם, הוא חשוב במיוחד לילדים קטנים. הריתמוס הקבוע והאירועים שחוזרים על עצמם שוב ושוב מבססים בילד הרך יציבות נפשית, ביטחון עצמי וגרעין פנימי יציב ואיתן. לעומת זאת סדר יום כאוטי ושינויים דחופים ללא שיטה או מחשבה מקשים מאד על הילד ליצור בסיס פנימי איתן להמשך חייו, והנם אחד מהגורמים העיקריים לבעיות ריכוז, משמעת והשתלבות חיובית בקבוצה לומדת. מה שעבור אדם מבוגר יכול להוות בסיס לחיים בריאים והרמוניים הנו עבור הילד צורך קיומי.
במיוחד חשוב להדגיש ולהקנות זמן ומשמעות לאותם אירועים שבונים את מהלך היום ויוצרים אותו כל יום מחדש. אלו מהווים עבור הילד מעין טכסים קטנים, מלאי משמעות ותוכן שבונים כך את עולמו הפנימי (הדבר חשוב במיוחד לילדים שגדלים בחברה חילונית, שנוטה לזלזל ביצירת אווירה דתית ובטכסים מן העבר. הילד, כפי שאמר קורצ'ק, עד גיל מסוים הנו תמיד מאמין). בין השאר יש לשים לב להתעוררות בבוקר, לארוחת הבוקר, ארוחת הצהריים, טיול קבוע במהלך היום, זמן קבוע למשחק חופשי, התאספות משפחתית בערב, ארוחת ערב והשכבה לישון. רצוי לשמור על זמנים קבועים ולתת לכל אירוע כזה צביון מיוחד ובעל משמעות פנימית.
ההליכה לישון ועמה השינה הן חשובות במיוחד. מחקרים רבים מראים שילדים בתרבות המערבית אינם ישנים מספיק וזהו אחד מהגורמים העיקריים לבעיות לימודיות והתנהגותיות רבות. יש להשכיב את הילדים מוקדם, ליצור אווירה שקטה ואינטימית לקראת השינה, רצוי לספר סיפור (וטוב לחזור על אותו סיפור שוב ושוב במשך זמן ארוך), וללוות את ההרדמות בשירה או במוזיקה חיה מכלי עדין. ברכה, תפילה, או מנטרה, שחוזרת על עצמה לאורך מספר שנים יכולה גם לעזור מאד (רק במידה והיא נעשית על ידי המבוגר בלב שלם). הירדמות נינוחה ומלווה היטב מהווה בדרך כלל ערובה להתעוררות טובה בבוקר ולהמשך יום מוצלח.
תזונה: נראה שהקשר בין תזונת הילד לבריאותו הנפשית והרוחנית הנו מובן מאליו. ובכל זאת אנו עדים בשנים האחרונות לילדים רבים שתזונתם אינה עולה בקנה אחד עם תהליכים בונים של טיפוח גופניותו, נפשו ורוחו של הילד המתפתח. הקשר בין תזונה לקויה לבעיות לימודיות שונות (חוסר ריכוז, היפר אקטיביות, עייפות כרונית ועוד) הוכח במחקרים רבים. הקשר לצדדים עמוקים יותר של ישותו של הילד, שיופיעו אולי בגיל מבוגר יותר אינו מוכח אך יכול בהחלט לעלות על הדעת.
ילדים במיוחד זקוקים למזון בריא ואיכותי שכן הם עדיין בשלב העיצוב של גופם. כל השפעה תזונתית מזיקה אינה פוגעת רק בצדדים גופניים שונים, אלא גם יוצרת תהליכי גדילה וצמיחה לא הרמוניים וחסרים. כמו כן בגיל הצעיר נקבעים ההרגלים התזונתיים במובנים עמוקים ביותר ונבנה בסיס תזונתי להמשך החיים.
השפעות תרבות הצריכה במישור זה הנן עצומות: פרסומות, מודעות, שוק עצום שמופנה רק לילדים והוריהם ועוד. תרבות זו מעודדת אותנו לרכוש ג'אנק-פוד, חטיפים למיניהם, ממתקים מגוונים, משקאות קלים וכיו"ב. ברובם הגדול דווקא מוצרים אלו עשירים בבעיות תזונתיות: עודף שומן רווי, עודף סוכרים, תוספים כימיים שונים, צבעי מאכל ועוד.
תזונה שמכוונת ומותאמת לילדים (ולא לתמיכה בחברות המזון, בעצלות המבוגרים ובחסכון בזמן ההכנה) צריכה לעשות שימוש בחומרים מן הטבע, בירקות ופירות טריים, במזון מלא ככל האפשר – קמח מלא, דגנים מלאים – בחומרים איכותיים ובבישול בסיר או בתנור ולא באמצעים אלקטרוניים. יש להימנע בשנים הראשונות של חיי הילד מכל סוגי החטיפים, הממתקים, המזון המהיר וכל סוגי המזון המלאכותי עד כמה שאפשר.
מאד חשוב להקפיד על ארוחות משפחתיות, מושקעות ומטופחות (שכולם יכולים לעזור בהכנתן וגם בחיסולן) שיכולות להוות את המרכז לחיי משפחה בריאים.
כמו כן חשוב ביותר לתת לילדים משהו איכותי לאכול לפני ההליכה או הנסיעה לבית ספר וכן לארוחת עשר או צהריים בזמן בית ספר. ממתקים, חטיפים, שוקולדים למיניהם, משקאות קלים וכיו"ב אינם מתאימים לתזונה בזמן בית הספר.
בריאות ומחלה: כל תהליך גדילה והתפתחות מלווה במשברים וקשיים. המחלות מהוות משברים התפתחותיים משמעותיים בביוגרפיה של הילד המתהווה. פעמים רבות מולידות המחלות כשרים חדשים, צמיחה גופנית ומעצבות שלבים חדשים בהתפתחות. במיוחד נכון הדבר במקרה של מחלות חום. החום הנו תהליך בריא של תגובת הגוף למחלה והתמודדות עמה (בכל מקרה הוא אינו המחלה עצמה), הוא מאפשר לגוף להבריא את עצמו וכך לעבור תהליך של התחזקות. הורדת חום מלאכותית מפריעה לתהליך זה ולא מאפשרת לאורגניזם את תהליך ההתחזקות הכרוך בהתמודדות עם גורמי המחלה. יש כמובן להתייעץ בכל מקרה עם רופא, אולם רצוי לא להוריד חום בצורה אוטומטית ולחכות עם צעד זה כמה שאפשר.
במובן זה יש להתייחס גם למחלות ילדות כאל שלב חשוב ומשמעותי בהתפתחות הילד והתחזקותו, ולא כדבר שיש למנעו בכל מחיר. שוב, כמובן במסגרת של התייעצות עם רופא.
מחלות רבות נמנעות היום על ידי חיסונים. אלה הכרחיים כמובן במקרה של מחלות קשות ומסוכנות, אולם לא כל המחלות הנן כאלה. רצוי להתייעץ עם רופא בית ספר לפני נטילת כל חיסון וחיסון.
בית הספר עובד באופן קבוע עם רופא, שפועל מתוך אותה השקפה רוחנית-תרבותית של תפיסת חינוך ולדורף. אנו ממליצים מאד לפנות לרופא זה ולעבוד עמו במסגרת הרפואה האנתרופוסופית. כך מהווה הטיפול הבריאותי חלק מההוויה החינוכית השלמה העוטפת את הילד בצמיחתו.
טלויזיה: (נכון גם עבור סרטים, סרטי וידיאו, DVD וכיו"ב) הטלויזיה הנה טכנולוגיית הבידור העיקרית של האדם המודרני. על שלל ערוציה היא מרתקת רבים מהאנשים סביב השעון במשך כל שעות היום והלילה יום אחר יום. אנו איננו מתנגדים לטלביזיה עצמה, אלא לחשיפתה לילדים ללא הכרה ברורה של טבעה ונזקיה, ללא גבולות וביקורת וללא התאמת זמן הצפייה ותכניה לילד עצמו. הנזקים שגורמת הצפייה בטלויזיה לילדים הוכחו באלפי מחקרים. בין השאר מדובר על נזקים גופניים כחוסר בתנועה, השמנה, ניוון גופני, נזק לעיניים; נזקים נפשיים כבעיות קשב וריכוז, סף תסכול נמוך, צורך מתמיד בסיפוק מיידי, היפר אקטיביות, חוסר בכוחות דמיון ויצירתיות, פסיביות פנימית ועצלות ונזקים לכוחות החשיבה והלמידה שנובעים מהנ"ל.
המימד התמונתי של הטלויזיה שולל מהילד את היכולת לעצב בעצמו, בצורה יצירתית תמונות פנימיות משלו. בנוסף מתרגל הילד לצפייה פסיבית בעולם צבעוני, מרתק ומשתנה בלי הרף שנמצא על המסך. בכך מחנכת הטלויזיה לפסיביות, עצלות ומנוגדת לתהליכים ההתפתחותיים המשמעותיים שעובר כל ילד בשנותיו הראשונות (תנועה, מגע, קשר ישיר ובלתי אמצעי, יצירתיות ומשחק ועוד), תהליכים שהנם משמעותיים ביותר לכל התפתחות עתידית.
בעיה נוספת שכרוכה תמיד בצפייה בטלביזיה הם התכנים הבוגרים, המוחצנים והפרובוקטיביים, לעיתים האלימים והמיניים שהילד חשוף אליהם (פרסומות, סרטים, תוכניות בידור ועוד). במובן זה היא הורסת את כוחות יראת הכבוד והתום של הילד.
אנו ממליצים שילדים לא יצפו כלל בטלביזיה עד גיל שבע. לאחריו ובמשך כל השביעון השני עד לגיל ההתבגרות כמה שפחות, בתוכניות מוגדרות ומוסכמות מראש, רצוי לא בשעות הערב והלילה. בכל מקרה, אם רוצים לאפשר התפתחות בריאה והרמונית לילדים אין לאפשר את המצב שהטלביזיה פתוחה במשך כל שעות היום והגישה אליה הנה בלתי מוגבלת.
מחשב, משחקי מחשב: המחשב הנו מכונה משוכללת ביותר, רב תחומית,חשובה והכרחית לרוב שטחי העבודה והקיום האנושי. יחד עם זה הפך המחשב גם לאמצעי בידור מרכזי עבור ילדים בכל הגילאים. כמובן שאנו לא מתנגדים לטכנולוגיה ולמחשוב בחיי המבוגרים, אולם בהקשר של חיי הילד מעלה המחשב בעיות רבות ומגוונות.
לרוב שמחים ההורים להכניס מחשב לביתם ונותנים לילדם לשחק בו מתוך ההנחה שרק כך הוא יהיה מוכן לחיים המודרניים ולתהליכי למידה משמעותיים. מחקרים מדעיים רבים מאד מראים בדיוק את ההפך. ברוב המקרים המחשב אינו עוזר לתהליכי לימוד והוראה, והידע הכרוך בשימוש בו לא מסייע להצלחה בלימודים או בתחומים אחרים.
רובה של האינטראקציה בין הילדים לבין המחשב מבוססת על משחקי מחשב (כאשר גם תוכנות הלמידה השונות מבוססות לרוב על גרסאות "חינוכיות" של משחקי מחשב). משחקי המחשב ברובם הגדול יוצרים אשליה של למידה, יצירתיות, בילוי זמן משמעותי ומיומנות טכנית, אך למעשה מבוססים ברובם על תהליכים מובנים, מתוכנתים מראש, חסרי יצירתיות ודמיון. כמעט תמיד מדובר על אימון של אינסטינקטים, במסגרת תהליך התניה התנהגותי – של מקל וגזר – ללא כל יצירתיות, עצמאות מחשבתית, מקוריות או טיפוח כל שהוא של ייחודיות הילד עצמו. מחקרים מצביעים על נזקים ממשיים שמשחקי המחשב גורמים לילד, החל מהתמכרויות קשות ועד לעמעום הרגש האנושי במשחקי מלחמה למיניהם (רובם המכריע של משחקי המחשב הנם אלימים ביותר וכרוכים בהפעלת אלימות קשה אל מול דמויות אנושיות), בידוד חברתי, חוסר ריכוז, סף תסכול נמוך ועוד. בנוסף, הנגישות למחשב ולאינטרנט מביאה כמעט תמיד לחשיפה מוקדמת מידי לתכנים אלימים, פורנוגראפיים ובוגרים מידי לילדים רכים.
אנו ממליצים לא לשחק במחשב ובכל הנלווה אליו עד לגיל תשע, עשר וגם אחר כך במידה, תמיד עם השגחה בוגרת ותשומת לב, גם למינימום זמן שימוש וגם לתכנים שמתאימים לגיל הילד.
טלפונים ניידים: הטלפון הנייד הופך במהירות מאמצעי תקשורת למרכז בידור אישי ונייד. הוא יכול כבר להכיל אמצעי לאחסון והשמעה של מוזיקה, משחקי מחשב משוכללים, טלביזיה, חיבור לאינטרנט ומצלמה. בכך הוא מאחד בתוכו את כל הנאמר לעיל על סכנות המחשב והטלביזיה גם יחד. אלא שהוא מגביר אותם מאד שכן הוא נייד, נמצא בכל זמן עם הילד וזמין בכל רגע.
אולי לא יהיה זה מיותר להדגיש שוב שאנו לא מתנגדים לשימוש בטלפונים ניידים, אלא רק לזמינות שלהם לילדים קטנים, שבמהותם רחוקים מאד מתרבות המסך שהוא מייצג. כמו כל מכונה משוכללת הטלפון הנייד עושה עבור הילד כבר הכל: מבדר אותו, משמיע לו מוזיקה, מראה לו סרטים ומחבר אותו לעולם עצום של ידע. כך נחסכת מהילד פעילות פנימית עצמאית בדיוק באותם מישורים, והוא מתחנך, יום אחר יום ושעה אחר שעה לפסיביות, ריקנות פנימית ועצלות.
גם היתרונות העצומים של הטלפון הנייד – החיבור המתמיד לאנשים אחרים בכל זמן ובכל מקום יכול להפוך ולהיות לבעיה עבור הילד הקטן. תקשורת מכאנית היא תמיד בעלת פוטנציאל להיות על חשבון תקשורת אנושית. הטלפון הנייד מקשר אומנם אנשים במקומות מרוחקים זה מזה, אך לעיתים קרובות מנתק בין אנשים קרובים, שנמצאים יחדיו.
בנוסף קיימת בעיית הקרינה. אומנם מחקרים רבים מנסים להרגיע אותנו שאין בה כל סכנה, אולם יש לשער שהקרינה ממכשירים אלה יכולה להשפיע במיוחד על ילדים קטנים, שגופם עדיין רך, אלסטי ונתון הרבה יותר להשפעה מאנשים מבוגרים.
אנו ממליצים לא לתת טלפונים ניידים לילדים. אם אין ברירה והדבר נחוץ כאמצעי קשר רק החל מגיל 14, 15 וגם אז כאמצעי תקשורת בלבד. בכל מקרה יש לדעתנו לעשות את כל המאמצים להרחיק ילדים רכים ממכשיר זה.
המשחק: המשחק עבור הילד הקטן הנו מה שעבודה רצינית במובנה החיובי, עם הגשמה עצמית וסיפוק הנה עבור המבוגר. זהו הדבר החשוב ביותר בחיי הילד ולכן יש להתייחס אליו ברצינות ולהשקיע בו זמן וכוחות (של המבוגרים). המשחק מפתח בצורה הטבעית וההרמונית ביותר את כוחותיו הפיזיים והנפשיים של הילד: כוח ועוצמה, התגברות על מכשולים, גמישות פנימית וחיצונית, התמודדות עם אתגרים, התמדה, יצירתיות, דמיון, כישורים חברתיים, הכרת העולם ועוד ועוד.
אי לכך יש לעשות את כל המאמצים שהילד ישחק כמה שיותר במשחקים המתאימים לגילו ולהתפתחותו. ממשחקי הנדמה לי והמחבואים של הילד הרך, דרך משחקי הדמיון והבנייה של ילדי הגן, משחקי הקופסא, משחקי משפחה שונים ועד למשחקי כדור מורכבים או משחקי מחשבה כמו שח בגילאים מאוחרים יותר. לכולם יש את המאפיין של בניית עולם מדומה, עם חוקים וכללים משלו ותנועה יצירתית ומלאת דמיון בתוכו.
על המשחקים ואביזריהם (צעצועים) להיות פשוטים וטבעיים ככל האפשר על מנת לאפשר לילד עצמו להפעיל את כישוריו הגופניים, את דמיונו ואת מחשבתו היצירתית. כל אלמנט טכנולוגי, תעשייתי ובודאי שמשחקי מסך למיניהם פועלים בדיוק הפוך למגמה שתוארה. הם פונים אומנם ליצר המשחקי שבילד אך הורסים ומנוונים אותו, שכן הם תמיד חיצוניים, פועלים מעצמם וחוסכים לילד את הפעילות החשובה ביותר בילדות: הפעלת כוחותיו הפנימיים והחיצוניים שלו עצמו.
מאד מומלץ ורצוי להפנות זמן וכוחות לכמה שיותר משחקי משפחה בשעות הפנאי, בנסיעות, בזמן החופשות וכחלק מההוויה המשפחתית. ילדים שיודעים לשחק הנם לרוב גם אלה בעלי כישורי למידה, מחשבה ודמיון בבית הספר.