התפתחות הילד מכיתה א ועד גיל ההתבגרות

בין השנים שבע עד ארבע-עשרה, בונה הילד את עולם הרגש והחוויה, את עולמו הפנימי שלו. כמובן שאיכויות נוספות מתפתחות במקביל, החשיבה, המודעות העצמית ועוד, אולם אלו מתעצבות מתוך ובקשר עם ההתפתחות הרגשית-חווייתית של הילד.

דבר זה מוצא את ביטויו בחינוך ולדורף בכך, שבבית הספר היסודי - כיתות א' עד ו' – הלימוד מלא חווית יצירה, חוויה אמנותית, תוך ליווי אישי צמוד וחם של כל ילד.  

האומנות משמשת ככלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה. כל מקצוע ומקצוע נלמד באופן היצירתי ביותר ושיעורי האמנות משולבים בלימודים העיוניים, אמנות שהיא חינוך וחינוך שהוא אמנות, זו מטרת החינוך בשנים אלו.

התפתחות הילד מגיל ההתבגרות ואילך

 
עם גיל ההתבגרות מתחיל הילד שלב התפתחותי חדש. עתה, לאחר שעוצבה גופניותו בשנים הראשונות, לאחר שעוצבו חיי הרגש והחוויה של עולמו הפנימי בגילאי בית-הספר היסודי, מתעוררת חשיבתו המופשטת לאופקים חדשים ועולם הרגש מעמיק ומתבגר. גם היכולות הגופניות מבשילות לראשונה לעבודה יעילה ותואמת את צורכי הסביבה.

התפתחות זו מוצאת את תשובתה בחינוך ולדורף בתהליכי למידה יותר ויותר מופשטים, מלאי עניין ורב תחומיים. הכוונה בחינוך העל-יסודי היא להביא את הנערים לכך שיצרו קשר של הבנה ועניין בעולם, כך שכוחות היצירה, הבנייה והאידיאליזם יגברו על כוחות הכובד וההרס. זאת מנסים לעשות בלימוד רב תחומי, מקיף ומלא עניין. כמו כן יש מקום בגיל זה לשיתוף התלמידים בתהליכי הלמידה, ליוזמה שלהם וללימוד יותר ויותר עצמי.

במקביל לכך יש ניסיון להביא לרמה מקצועית את האמנויות השונות. מה שהיה קודם - בחינוך היסודי - בדגש החוויה ועיצוב העולם הפנימי של הילד, הופך עכשיו לתהליכי אמנות מקצועיים וממוקדים. תהליכי אמנות אלו מגיעים לשיא מסוים בפרויקטים משותפים בתחומים השונים: הצגות משותפות, מחזמר, מיצגים בנושאים שונים ועוד. תהליכי היצירה של הילדות הרכה וגיל בית הספר היסודי הופכים בתיכון לעבודה מכוונת ומקצועית בסדנאות. השאיפה היא שכל נער ונערה יעברו תקופה משמעותית של התנסות במלאכות כחלק מהכשרתם לחיים בוגרים. מלאכות אלו כוללות בין השאר: קליעת סלים מנצרים, קדרות בחימר, עבודה בעץ, תפירה ביד ובמכונה ועוד.