כיתה ו'
בגיל 12 בקירוב, נכנסים הילדים לגיל המיוחד של טרום ההתבגרות, ובו הם מתחילים לחוות שינויים קיצוניים למדי הכוללים את כל הווייתם – נפשית וגופנית. שינויים אלה כרוכים במאמץ ובקושי רב. מצד אחד, הקושי מחזק מאוד את כוחות הנפש של הילדים, אך מצד שני, כוחות נפש אלו עדיין אינם בשלים דיים, ולעתים קרובות הם אינם מסוגלים להכיל זאת.
השינויים הבולטים ביותר הם השינויים הפיזיים והפיזיולוגים. לעתים נדמה כי שינויים אלה עצמם הופכים לשולטים האבסולוטיים בנער או בנערה. תגובות של "רוצה – לא רוצה"; גילויי סימפתיה ובעיקר אנטיפתיה; חוויות עוצמתיות של קבלה או דחייה – כל אלה מרכיבים את תגובתם של הילדים לחיים, ובכלל זה גם במהלך שהותם בבית הספר, וגורמים לסערת הרוח ולמערבולות הנפשיות המוכרות היטב למורים ולהורים.
למהלך הזה מותאמת תכנית הלימודים של כיתה ו': היא באה לשרת את הילדים ואת המורים כאחד, לתמוך בהם, לאזן ולכוון את נפשות הילדים בתוך המבוך הסבוך של ההתבגרות, בדרך הקשה לביסוסו של "אני" שלם מאוזן ועצמאי. כך למשל, יעלו הילדים בפעם הראשונה הצגה שבה הם כבר אינם מתפקדים כגוף אחד. אמנם בבסיס ההצגה עומד שיתוף הפעולה בין התלמידים ופעולה כישות כיתתית אחת, יחד עם זאת לכל ילד וילדה תפקיד משלהם בתוך המארג הגדול.
תקופת גאומטריה: הילדים יחוו למידה חדשה הכוללת עבודה עם מכשירים (מחוגה וסרגל), אשר אמורים להביא את העבודות לרמות דיוק ואסתטיקה חדשות. הדבר דורש מהילדים ריכוז, דיוק והקפדה על פרטים, וכן רכישת מיומנויות חדשות.
תקופת היסטוריה: רומא. האימפריה הגדולה שתחילתה בתקופת המלכים, שיאה ברפובליקה הרומית, וסופה בשפל הגדול של הקיסרות ונפילתה של האימפריה. רומא, שהתאפיינה בעוצמה, ביעילות, בארגון ובסדר, קרסה לבסוף כמגדל קלפים. לימוד ההיסטוריה המרתקת הזו, הוא תהליך שמאפשר לילדים לחוות גם את מקומם האישי והפרטי בתוך קבוצה, כיתה או עם. תרבות רומא התבססה על זו היוונית, אך "ירדה" מעט אל האדמה, כתרבות ארצית ופרקטית. גם דרך המשקפיים האלה, יכולים הילדים להביט במקום שבו הם נמצאים, במקום שבו הם רוצים להיות – על האדמה, כאן ועכשיו ביומיום, במעשים ובפרקטיקה. כך, כחלק מן העשייה נערוך בחירות ל"סנאט" (לכיתה), ונחוקק חוקים וכללים.
תקופת פיזיקה: הילדים מתאמנים בהתבוננות בתופעות פיזיקליות יומיומיות ובפיתוח של האיכות האובייקטיבית. זאת באופן שישרת, שוב, את ההתמודדות של הילדים מול המקום הסובייקטיבי הבלתי מתפשר שהם חווים בגילם. הנושאים שבהם אנו עוסקים הם אופטיקה, אקוסטיקה, חום ומגנטיות. הילדים נדרשים לתאר באופן מדויק עד כמה שניתן, את הניסוי ואת מהלכו. לאחר מכן, הם מתדיינים ומסיקים מסקנות הקשורות לניסוי ולתופעות יומיומיות שסביבנו (שקיעה, זריחה, אור, קול, נדידת ציפורים, משיכה ודחייה ועוד).
תקופת כלכלה: כאן עוסקים שוב בעניינים שימושיים. הפעם הנושא הוא הכסף, נושא המרתק בדרך כלל את הילדים. לומדים מושגים בסיסיים בתחום זה, כגון מסחר, תשלומים, חשבוניות ושיקים, ולומדים כיצד לחשב אחוזים. מבקרים בבנק, פוגשים מנהלת חשבונות מקצועית, וחשוב מכל אלה: עוסקים בשאלות של מוסר וערכים הנוגעות לערך הכסף ולשימוש בו.
תקופת בוטניקה: לומדים על הצמחים העילאיים ועל כל חלקיהם, חווים את חוויית ההתפתחות, הצמיחה, הגדילה וההתבגרות, באופן בלתי אמצעי – דרך מסע התפתחותו של הצמח: מהזרע אל השורשים והפסיגים, הגבעול והעלים, ומשם לניצן ולגולת הכותרת – הפרח המופרה והופך לפרי שבו נמצאים הזרעים – וחוזר חלילה.
לצד כל אלה, ממשיכים הילדים בשיעורי מוסיקה, חינוך גופני, תרגול שפה ולשון, חשבון, תנ"ך, אמנות ועבודה בעץ.
הורים מספרים
"בית הספר 'אורים' מהווה עבורנו מכלול שיש בו כל מה שילד צריך כדי לגדול בריא וחזק, פיזית ונפשית. כפי שבני אדם זקוקים לתנאים פיזיים מסוימים כדי להתקיים ולהתפתח, כך הם זקוקים לתנאים פסיכולוגיים מיוחדים כדי לגדול ולהתחזק.
ב'אורים' מצאנו מורים שרואים את הילדים: הם מכירים לא רק את שמם, אלא גם את השיר שמאפיין את האופי שלהם; הם מכירים לא רק את ההישגים ואת הקשיים שלהם, אלא משקיעים חשיבה רבה בסיבות לכל אלה.
השילוב המופלא שמצאנו כאן בקרב האנשים, בין חוזק וחמלה, כוח ועדינות, הבנה של גבולות ומסגרת ולא פחות מכך, הבנה של הצרכים המיוחדים של כל ילד, אחיזה חזקה בקרקע ויכולות רוחניות – הוא עולם ומלואו. בתוכו, כל ילד מוצא את מקומו הייחודי, לומד על עצמו ואת עצמו, לומד על אחרים ואותם.
התנאים הללו, מהווים את הקרקע היציבה שבעולם נייד ומשתנה הופכת להיות הקרקע שלהם. כך הם עומדים איתנים מול האתגרים שמספקת להם המציאות הפיזית, המשפחתית והחברתית – חזקים אך רכים, מוצקים אך גמישים, מכבדים את המסגרת ואת הסדר אך פתוחים ויצירתיים."